נמצאה כלכלה כתיאוריה חברתית , ראיון עם פרופסור עמוס ויצטום

מאת: מתן בר סלע, הילה אלאלוף, אליה יכין, אבישי גרין


בשתי הכתבות הראשונות (הראשונה, השנייה)  הצגנו את ביקורתו של פרופסור ויצטום על המחשבה הכלכלית המקובלת כיום. בכתבה זו, האחרונה בסדרה, נציג את תשובותיו של פרופסור ויצטום לשאלותינו בנושא המעסיק אותנו כסטודנטים לכלכלה יותר מכל: הכלכלה כמקצוע אקדמי.

ביקורת על לימודי הכלכלה באקדמיה

אם קראתם את שתי הכתבות הראשונות, לא תופתעו כנראה שגם בשאלת מטרת לימודי הכלכלה, לא נכנס פרופסור ויצטום לתלם. ויצטום טוען כי יש להפריד בין המקצוע עצמו ללימודי האקדמיה.

"אני חושש שדעתי שונה מדעתם של רוב האנשים אחרים. אני לא חושב שתפקיד האקדמיה היא להכשיר אנשים למקצוע. כל ניסיון להתמחות מוגברת כחלק מתהליך הלימודים הוא, לדעתי, דבר פסול.  יש תחומים מסוימים באוניברסיטה שהם אכן מקצוע, כמו רפואה למשל, אבל מקומה של הרפואה באקדמיה נובע מהקשר ההדוק שלה עם מרחב גדול של מדעי הטבע ולא מכך שהיא מכשירה אנשים למקצוע הרפואה. דברים כמו כלכלה ומדעי החברה בכללותם אינם מקצוע; הם דרכי חשיבה. לכן כאשר לומדים אותם באוניברסיטה, תפקיד החינוך הוא ללמד ולפתח אצל הסטודנטים את יכולת החשיבה, וזו תמיד עשירה יותר כאשר היא מוגשת באופן מורחב ככל היותר ומה שפחות ספציפי. לימודי הכלכלה כיום לא מקיימים את הפונקציה הזאת. להכניס יותר וודאויות לחיים, כמו הוודאות שמקצוע מקנה לאנשים לגבי האופן שבו פועל העולם– איננו תפקיד האוניברסיטה. במקום וודאות, האוניברסיטה צריכה להעניק לסטודנט יישוב דעת, במובן שיקנה לנו את היכולת להתמודד עם אי הוודאות וליצור סדר מסוים במוחנו לגבי עולם שמשתנה ללא הרף".

"זה לא שזה לא בסדר שמלמדים מחירים, מאקרו, אקונומטריקה וכו', אבל אין מספיק דגש על רוחב היריעה של המקצוע. כל סטודנט שלומד כלכלה צריך להיות מודע לכך שישנן דרכים שונות לחשוב על הבעיות בהן עוסקת הכלכלה. זה אומר שסטודנטים לכלכלה צריכים להחשף לסוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה – ובמיוחד של המדע, ולהחשף להיסטוריה של המקצוע שלהם – ובמקרה של כלכלה זו ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית. איך עושים את זה בתוכנית בת 3 שנים? זה לא פשוט. יש כל מיני דרכים בהן אפשר לאזן את הלימודים – לא צריך ללמוד חוג של כלכלה בסוציולוגיה, או אפילו קורס שלם של סוציולוגיה בכלכלה. חייבים להחשף לאספקטים הסוציולוגיים (במובן של חברתיים) של כלכלה".

"אין ספק שישנה הבנה היום שיש משבר במקצוע. ואולם, רוב הכלכלנים סבורים שהמשבר הוא לא במהות המקצוע וההמלצות הארגוניות הנגזרות ממנו, אלא דווקא בעיה של הסברה. אם רק נצליח להראות לתלמידים כמה המקצוע רלוונטי לחייהם ולבעיות שעומדות לפני העולם היום, מיד יישתכנעו כולם שאין כמו כלכלה. לכן איו זמן לחשוב, צריך למהר ללמד את הליבה כדי שניתן יהיה להחיל אותה על כל מה שזז. עמדה שכזאת, לצערי הרב, נובעת מחוסר מודעות לפרובלמטיקה המתודולוגית של המקצוע וחוסר מודעות זה נובע בעיקר מהעדר עניין אינטלקטואלי (להבדיל מעניין שימושי אן פרגמטי) במקצוע ובמשמעותו האקדמית.

"כל אלה מחריפים כשלוקחים בחשבון שבעולם ישנה השפעה גדולה לגישה האנגלו-סקסית (ארה״ב ובריטניה) לחינוך שמובילה למדיניות של מסחור האקדמיה בכלל והוראת  מקצוע הכלכלה בפרט. במדינות אלו  החופש האקדמי בסכנה מכיוון שהמערכת מושתתת על שיקול דעתם של עורכים ספורים במספר מצומצם של ז׳ורנלים שקובעים את הכיוון שבו הולכת האקדמיה. עורכים אלה אינם נבחרים בתהליך פתוח ואינם מגישים דין וחשבון לעולם המקצועי. מכיוון שכ-90% מהמאמרים המוגשים לז'ורנלים האלה נדחים על הסף, היכולת המקצועית לבקר את פעולת העורכים האלו מוגבלת לחלוטין. הצמצום הזה בפריזמה המקצועית משפיע מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים את המקצוע. האמת היא שמעבר לעולם האנגלו-סקסי ישנה אקדמיה פעילה שעוסקת בכלכלה מזויות אחרות ורחבות יותר אך קולה אינו נשמע ברודנות האינטלקטואלית צרת האופק ששולטת בעולם האנגלו-סקסי ונתמכת כמובן, בכסף רב. כמו בדברים אחרים, צר לי לומר שעיניה של ישראל נשואות למקום הלא נכון."

כיצד על לימודי הכלכלה להיראות

"אין ספק שיש משמעות עמוקה לקיומה של הפרדיגמה השלטת. ההסבר לכך אינו בלתי תלוי בזמן. בכל עת ישנה סביבה אינטלקטואלית שבה מתפתחת האקדמיה והחשיבה האנושית. אפשר לקרוא לכך: רוח הזמן או Zeitgeist. שלא כמו מדעי הטבע, שם ניתן (אולי) להצביע על התקדמות מעין לינארית בחשיבה, במדעי החברה, מושא המקצוע (האנשים עצמם) מכתיבים את אופן החשיבה. לפיכך, ישנה חשיבות עצומה לכך שתלמידים יבינו היטב את תכניה של הפרדיגמה השלטת".

פרופסור ויצטום איננו מסתפק בביקורת, אלא הינו בעל הצעות, שלא לומר חזון מהפכני, לשינוי תכנית הלימודים. "לימודי המקצוע צריכים להיות מורכבים משלושה אשכולות שווים בגודלם: הליבה המקצועית, אשכול העזר ואשכול ההקשר. הליבה המקצועית מורכבת ממבוא, וממיקרו ומקרו שהם יותר מחזרה על המבוא בהוספת משתנים.  אשכול העזר בנוי מלוגיקה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ואקונומטריקה. אחרון ורחב ביותר הוא אשכול ההקשר, בו יש ללמוד היסטוריה אינטלקטואלית (של אירופה-בפרט), אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של מדעי החברה, יסודות הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, פילוסופיה מדינית ויסודות תורת המשפט, הסטוריה כלכלית והסטוריה של הכלכלה".

“בישראל המצב קצת שונה מכיוון שלימודים דו-חוגיים הם דבר שבשיגרה. אבל אפילו כאן יש בעיה מכיוון שהכלכלה אינה נחשפת מספיק. באופן פרקטי צריך אולי לחשוב על הכנסת קורס נוסף בשנה הראשונה שיהיה מבוא למדעי החברה ויכול להכיל, אמנם בצורה מתומצתת, חלק גדול מהחומר. באותה מידה ניתן להכניס קורס המשך בשנה השנייה שיעסוק בהרחבת ההקשרים. אבל יותר מכל דבר אחר, מה שבאמת חשוב הוא שהוראת ליבת המקצוע עצמה תיעשה מתוך התייחסות להקשרים עליהם דיברתי. זה איננו עניין של תכנית לימודים כמו של טבע ההוראה.”

טיפים לכלכלן המתעניין

לבסוף, שאלנו את פרוספור ויצטום מה היה ממליץ לסטודנט הסקרן לקרוא, שכנראה לא יתקל בו במהלך התואר. ויצטום חילק את המלצתו לכמה חלקים:

  1. ההוגים הקלאסיים: אדם סמית', קארל מארקס, ג'ון סטיוארט מיל ולאון וולראס. פרופסור ויצטום מאמין בקריאה בלתי אמצעית של הוגים שכאלו, שכן התאוריה הכלכלית העכשווית נוטה אולי להזכיר אותם אך לא להציג את רעיונתיהם נאמנה. בהקשר זה נציין אנחנו שפרוספור ויצטום עצמו פרסם שורה ארוכה של מאמרים על הגותו המקורית של סמית', וכן על זו של מיל.
  2. הספרים העדכניים הבאים:
  • Krugman, Paul. The conscience of a liberal. WW Norton & Company, 2009.

(במיוחד פרקים 1,2,4,11-12.)

  • Piketty, Thomas. "Capital in the 21st Century." Cambridge: Harvard Uni(2014).
  • Stiglitz, J. (2012) The Price of Inequality New York: W.W.Norton.
  • Bowles, Samuel, and Herbert Gintis. A cooperative species: Human reciprocity and its evolution. Princeton University Press, 2011.

פרופסור ויצטום מציע לערוך השוואה בין הספרים הבאים, העוסקים בנושא דומה מנקודת מבט שונה:

  • Acemoglou, Daron and John Robinson (2012), Why Nations Fail: The Origin of Power, Prosperity and Poverty, Profile Books, London
  • Reinert, Erik, S. (2007) How Rich Countries Got Rich and why Poor Countries Stay Poor Constable, London.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s