דוקטור נעמי האוזמן, האשה של סגל החוג לכלכלה בראיון על כלכלה עירונית וציבורית, חדשנות ויזמות

כתבו: הילה אלאלוף וטל סידו


ד"ר נעמי האוזמן, סך הכל שנתיים וחצי חלק מסגל החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. היא הגיעה מהרווארד, שם קיבלה את תעודת הדוקטורט בכלכלה בשנת 2011. על אף  שרוב משפחתה נשארה בארה"ב, בסתיו 2012 הגיעה לירושלים לבדה וכבר לא יכולה לדמיין את עצמה בשום מקום אחר. תחומי המחקר שלה הם כלכלת עבודה, כלכלה עירונית, כלכלה ציבורית וחדשנות ויזמות.

לאחר שהצגנו את עצמנו ואת מטרת הפורום באוניברסיטה העברית, ובכלל בעולם, הדבר הראשון שהיא אמרה הוא שהגענו למקום הנכון. היא מספרת כי בתור מרצה בשנה שלישית בקורס "כלכלה עירונית" שסטודנטים בשנה ג' פונים אליה כיוון שלא יודעים איך נראה מאמר מדעי ואיך באמת מנתחים נתונים אמפיריים – וזה משום שהם לא נתקלו באחד עד אז. "זה נורא" היא אומרת, "חייבים ללמוד את התאוריה אך לא במחיר של התמודדות עם נתונים אמפיריים אמיתיים". אחת הבעיות שהיא מעלה היא שהלימודים בארץ נמשכים רק 3 שנים. היא מספרת על עצמה שכאשר היא למדה לתואר ראשון, היא למדה במשך ארבע שנים ואז הצליחו ללמד הרבה יותר חומר – גם יותר תיאוריה וגם יותר אמפיריקה.

נעמי מספרת לנו קצת על התקופה שלה בתואר ראשון, בו היא למדה קורסים מגוונים כמו כלכלת עבודה וכלכלה של החינוך, שאפילו בהם לימדו חשיבה ביקורתית וניתוח נתונים.

עוד, מוסיפה כי היא מתעסקת בכלכלה של החינוך: מדוע אנשים בכלל הולכים ללמוד, מה כל שנת לימודים תורמת לנו מבחינת תשואה כלכלית ומבחינת השקעה בהון אנושי. כלומר, האם אנשים בהכרח יבחרו ללמוד את כמות השנים שתיתן להם את התוספת השולית לשכר שמתאימה לכמה שהם השקיעו בלימודים. "זה מסתבך כי יש כל מיני דברים שצריך לקחת בחשבון כמו מגבלות תקציב, וכמובן אף אחד מאתנו לא יודע כמה הוא יקבל במשכורת עתידית".

176

גוון נוסף לכלכלה של החינוך הוא השאלה כיצד ניתן לשפר את מערכת החינוך– האם מערכת החינוך תשתפר אם נשלם לתלמידים לקרוא? האם מערכת החינוך תשתפר אם נשלם יותר למורים? האם בתי הספר ישתפרו אם נגביר את התחרות בניהם? "כיום בארה"ב קיים חוק במערכת החינוך שאם בית הספר לא מגיע להישגים גבוהים במשך כמה שנים ברציפות נלקח מהם חלק מהתקציב והם צריכים להחליף חלק מההנהלה ומהסגל."

לטענתה, "זו דרך אחת להתמודד עם המצב, ודרך נוספת היא הגברת התחרות כפי שעשו בתל אביב לפני כמה שנים" – תלמידים שסיימו את בית הספר היסודי היו צריכים לבחור לאיזה תיכון הם רוצים ללכת מתוך כל התיכונים בעיר, ובתי הספר היו צריכים לשווק את עצמם לתלמידים. זה יכול לגרום לתיכונים להגיע לתוצאות טובות יותר. "באופן אידיאלי, סטודנטים יוכלו בסוף התואר לבחור יותר מקורס בחירה אחד ובאמת להתעמק בקורסים כמו כלכלת חינוך".

נושאים חשובים שעל כל סטודנט להכיר

לדעתה של נעמי, קיימים מספר רעיונות וקונספטים שסטודנט צריך להכיר, אך קיימות דרכים שונות ללמוד אותם. "סטודנטים חייבים לדעת בדיוק מה זה סיבתיות. הם יכולים ללמוד את זה דרך כלכלת עבודה או כלכלה של החינוך – אבל הם חייבים לדעת מה זה סיבתיות ואיך בודקים את זה".

כאשר סטודנט מסיים את התואר והוא קורא מאמר בעיתון שבו מנסים להסביר איך דבר מוביל למשנהו, עליו לדעת כיצד לבקר את המאמר ולהבין היכן טמונות בעיות פוטנציאליות וכיצד ניתן לפתור אותן. זה בעצם סוג של קריאה ביקורתית עם שילוב של הבנה אמפירית וסיבתיות.

מחקרים אישיים

נעמי מספרת כי המחקרים שלה עוסקים בערים – למה ערים מסוימות גדלות וערים מסוימות לא מצליחות לצמוח.

"ערים ויזמים צריכים אחד את השני על מנת לשרוד – ערים שיש בהם את אחוז היזמים הגדול ביותר מתפתחות הכי טוב. הייתה לנו קורלציה במשך כל השנים, אבל באחד מהמחקרים שלי הצלחתי להראות את הסיבתיות". חוסר המרחב שקיים בערים יוצר אינטראקציה בין אנשים וככה מתחילים רעיונות חדשים.

כיום בבוסטון יש רובע שנקרא רובע החדשנות, אליו מנסים להביא יזמים. בנו שם בנייני מגורים רק ליזמים, בהם הדירות קטנות אך השטח הציבורי יחסית גדול על מנת לצור אינטראקציה בין אנשים. מטרת הניסוי היא לראות האם נוכל לקבל שם יותר פרויקטים יזמיים מבעיר רגילה. המתמודדים מקבלים דירות בבניין באופן רנדומלי, וכך אפשר להשוות את התוצרים שלהם לפני ואחרי הכניסה לבניין – כל יזם ביחס לעצמו.

סדר היום הציבורי בישראל

למרות שלא גדלה כאן, נעמי מסבירה כי היא מנסה בזמנה הפנוי ללמוד על הפוליטיקה בישראל ולקרוא נושאים אקטואליים. לדעתה אחת הבעיות הגדולות מבחינה כלכלית בישראל היא שקיימות אוכלוסיות גדולות בארץ שאינן חלק מכוח העבודה וזה ניכר במיוחד בירושלים. היא ממשיכה להסביר כי אמנם עובדים על הבעיה הזו בממשלה, אך הבעיה תרבותית בעיקרה, משום שאנשים יצטרכו לשנות נורמות חברתיות אליהן התרגלו. היא מוסיפה שבארה"ב הייתה להם בעיה דומה מאוד חמורה, ועל מנת להתמודד עמה הממשלה נתנה את הקצבאות לאנשים רק כאשר הם התחילו לעבוד, כתוספת לשכר שלהם.

בעיה נוספת שעליה היא מדברת היא בעיית הדיור. לטענתה, הסיבות למחירים הגבוהים בישראל הן היצע הדירות, ובירוקרטיה ארוכה מהרגיל. "כיום אין תמריצים לבנות בניינים למגורים, אלא בניינים לעסקים. מכלכלה עירונית אנחנו יודעים שבנייה צפופה היא פרודוקטיבית יותר, ולכך אנחנו צריכים לשאוף".

"הבדל גדול בין ישראל לארה"ב הוא גודל המדינות. יש פה המון חברות שהן מונופול ואוליגופול רק בגלל הגודל של המדינה, וזה בהחלט משפיע על רמת המחירים פה. דרך לשפר את המצב היא דרך הרשות להגבלים עסקיים, ודוגמא לכך היא חברות הסלולר בארץ".

הבעיה השלישית והאחרונה שאותה היא מזכירה היא הגבלים כבדים על המסחר בישראל. ההגבלות כמובן לא עוזרות לנו כצרכנים, לטובתם משתמשים בטיעון שהם מגנים על הכלכלה המקומית, אבל בנוסף לפגיעה בכלל הצרכנים במדינה שלמעשה צריכים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור מוצר שהם יכולים לשלם לו הרבה פחות, המון עסקים אחרים נפגעים מכך שהמוצרים יקרים – עסקים אחרים שקונים מהם את המוצרים מעלים גם את המחירים. בכך שלא פותחים מסחר, ומנסים להגן על חברות מקומיות, המשק נפגע.

למה בעצם האוניברסיטה העברית? 

היא מספרת שלא חשבה שתגיע לישראל, אבל בשורה התחתונה – אי אפשר לדעת כלום על העדפות עבודה עד שמבקרים בו ורואים את הלך הרוח שם. "אני חשבתי שאני אשאר בארה"ב, ביקרתי בהרבה מחלקות אבל הרגשתי הרבה יותר נוח פה. אפילו שעשיתי ויתורים, אני מאוד אוהבת את המחלקה פה, וזה מרגיש לי הרבה יותר נכון". היא מציינת בנוסף את היתרון של מגורים בעיר גדולה מאשר במקומות קטנים בארצות הברית.

מה לגביי היותך האישה היחידה במחלקה לכלכלה כאן?

היא צוחקת ואומרת שהיא שמעה את השאלה הזאת המון מאז שהגיעה לכאן. היא מציינת שגדלה בעיקר עם גברים, ובילדותה שיחקה הרבה במשחקי ספורט. בנוסף, בבחירתה בלימודי כלכלה, יוצא שלמעשה הייתה מוקפת גברים כל חייה. לטענתה, יש יתרונות וחסרונות לכך, אבל זה לא עניין גדול מבחינתה. היא ממשיכה ומספרת שהגברים במחלקה ממש נחמדים אליה, "הם קיבלו אותי ישר ומאוד רוצים שאצליח. הקולגות שלי מאוד תומכים ורוצים שיהיו עוד נשים במחלקה".

על התקופה הראשונה שלה באוניברסיטה, היא מספרת , "בשנה הראשונה שהגעתי אריק גולד היה פה, והוא ועוד כמה גברים הזמינו אותה לקפה. הוא צחק ואמר שהם יודעים שאני בטח טובה מהם בלשחק כדורגל, אבל מה שבאמת חשוב זה לצפות בליונל מסי משחק כדורגל, כיוון שעליו הם ידברו בארוחת צהריים".

לגביי היותה אישה באקדמיה, היא הוסיפה "אני לא מאשימה אף אחד באופן ספציפי אבל יש בעיות להיות אישה בעולם הזה כמו למשל השאלה מה ללבוש בבוקר – כל מיני דברים שעולים מעצם היותי אישה. מעצם היות אישה בכל מקום בעולם, בעצם. טיפה לבוש מרושל – תיראי גברית, טיפה צמוד – תיראי לא מקצועית".

היא נתנה כדוגמא את הניסוי שעשו לגביי דירוג של מרצים גברים ונשים באקדמיה. ניסוי המודד את הקשר בין הערכת עמיתים למדד איכות אובייקטיבי. בכל רמה של הערכת עמיתים, הנשים קיבלו דירוג נמוך יותר, למרות שלפי המדד האובייקטיבי אין הבדל. הגברים נתפסו כטובים יותר.

על הקשר הישיר שלה עם סטודנטים, היא מספרת שיש לה קשר טוב, ולפעמים היא תוהה אם זה מעצם היותה צעירה, אבל היא מדגישה שאצלה הדלת תמיד פתוחה. היא מציינת כי היו מספר מקרים לא נעימים, ומרחיבה ומספרת על אחד מהם, "הייתה סטודנטית שלי שנה שעברה שצעקה עליי והייתי צריכה לעצור אותה אחרי כמה דקות. הבנתי שזה יכול להגיע גם למקומות לא טובים – אולי היא לא הייתה עושה את זה למרצים אחרים, גברים. אבל זה חלק מהדברים שצריך להתמודד איתם. אפשר לראות שיש סטודנטים שמתייחסים אליי בצורה מסוימת כי אני אישה צעירה וכאלה שלא מתייחסים לזה. השורה התחתונה היא לעשות עבודה טובה יותר".

כותבים או מאמרים מומלצים לסטודנטים שרוצים להרחיב את הידע מעבר ללימודים

Ed glaeserTriumph of the city. האוזמן טוענת כי הוא מעניין וכיפי. המחקר עוסק בעירוניות וכל אחד יכול להבין את זה (לא דורש רקע כלכלי). אם חשבת שחקלאות עירונית זה רעיון טוב – הוא מסביר למה זה בכלל לא ויותר מכך, למה זה לא טוב לסביבה ( עולה יותר להזיז אנשים ממקום אחד למשנהו מאשר מזון –  בכסף וזיהום אוויר).

Larry katz   , Claudia golden – " קצת קשה יותר לאנשים לקרוא אבל the race between education and technology – מאוד מעניין, בעיקר לסטודנטים מישראל". הספר  עוסק בשינויים המשפיעים על אי שוויון באוכלוסייה ומה יכול להסביר את השינוי הזה. יש לזה הרבה סיבות, בעיקר כי זה עוזר לנו להבין כיצד המחירים משתנים בין אזורים שונים.

Michael Sandel –   מציינת שהוא כותב מעניין, אך לא כלכלן במקצועו. היא עצמה לקחה קורס שלו בהרווארד בתואר הראשון. מדבר על נושאים הנחשבים מפוקפקים מבחינה מוסרית – כמו למשל סחר בכליות, אבל מציג אותם רק מזווית אחת. נושא נוסף שהספר שלו מזכיר לה הוא מגבלה על שכ"ד. בדרך כלל צעירים מעוניינים אבל הכי קשה להם לשלם, ולפיכך אנשים מנצלים את זה ומעבירים דירות מאחד לשני ככה שגם אנשים ממש עשירים מחזיקים דירות בזול כי הם קיבלו אותן מההורים שלהם וכו'. וזה עובר לילדים העשירים שלהם, וזה לילדים העשירים שלהם וכן הלאה, וכך נוצר מצב לא הוגן. כששמים מחיר תקרה – הביקוש גדול מההיצע, צריך איכשהו לחלק את הדירות בצורה כזאת או אחרת – שבניו יורק למשל הדירות מחולקות בצורה לא הוגנת וצריך לחקור מבחינה כלכלית איך לחלק אותן בצורה טובה יותר.  "אני לא רוצה שהתלמידים שלי ישמעו אותו בלי להבין גם את הצד השני שהוא לא מדבר עליו. הוא דבר בהרצאתו באוניברסיטה העברית על השאלה האם זה מוסרי לשלם לסטודנטים לשלם בשביל לקרוא ספרים? נרצה שהם יקראו, שהם יגלו סקרנות. מצד אחד זה יכול להוריד את הסקרנות של התלמידים לקרוא – אך הוא שם את הדגש במקום הלא נכון (מחקרים מראים כי תלמידים ששילמו להם קראו, וכשהפסיקו לשלם להם הפסיקו לקרוא ולא המשיכו). ילדים ממשפחות עשירות קראו בצעירותם, יש להם המון ספרים בבית, מצד שני יש בעיה שילדים שבאים ממשפחות שלא קראו להם בבית וההורים שלהם לא שמים על זה דגש – אולי לשלם להם בעצם יגרום להם לחוות את זה ולהבין שהם אוהבים את זה? האם זה מוסרי בכלל? זה תוצאה אפשרית. כלכלה נותנת את המסגרת איך לחשוב על רוב הסיטואציות, אבל צריך גם לחשוב על כל מיני סיטואציות שהן מעבר לכך , יוצאות דופן, ולחקור אותן."

מחשבה אחת על “דוקטור נעמי האוזמן, האשה של סגל החוג לכלכלה בראיון על כלכלה עירונית וציבורית, חדשנות ויזמות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s