החוליה החסרה במקרו-כלכלה – שיחה עם ד"ר עקיבא אופנבכר לקראת סדרת מפגשים על המערכת הפיננסית

״התחלתי ללמוד כלכלה לגמרי במקרה״, מספר לנו ד״ר עקיבא אופנבכר, עד לאחרונה מנהל אגף מוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום יועץ בכיר לקשרי מחקר בינלאומיים בחטיבת המחקר ומרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית. "כשהייתי צריך להרשם לאוניברסיטה, ההורים שלי לא נתנו לי ללכת לאוניברסיטה רחוקה, אז נשארתי בניו יורק, שם למדתי מדע המדינה וכלכלה. העדפתי את תחום מדע המדינה בעיקר בהשפעת מרצה מעולה. זו הייתה שנה מתוחה מאוד, התקיימו בה הפגנות המונים נגד מלחמת ויאטנם אשר גרמו לשביתות רבות באוניברסיטאות. סמסטר שלם כמעט ולא למדנו כלל ולכן בסוף אותה שנה החלטתי להמשיך ללמוד במקום אחר. התעניינתי באקדמיה בארץ ובראשה באוניברסיטה העברית. באוניברסיטה העברית, לימודי הכלכלה מצאו חן בעיני הרבה יותר ממדע המדינה."

לאחר סיום התואר הראשון, המשיך עקיבא ישירות לדוקטורט באוניברסיטת שיקגו. "בסוף הלימודים ראיתי מודעה שב- Federal Reserve Board (המקביל של בנק ישראל בארה״ב) מחפשים כלכלן. הגשתי את הטפסים ולאחר יומיים קיבלתי זימון לראיון עבודה ובאותו יום קבלתי הצעת עבודה. מיד עם הגיעי לוושינגטון, התחלתי לחפש עבודה בישראל, וכעבור פחות משנה פגש אותי אבי בן בסט שהיה המשנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, ותוך זמן קצר זכיתי להצעת עבודה בבנק ישראל".

בתחילת הדרך בבנק ישראל שימש ככלכלן בכיר במחלקת המחקר. לאחר כעשור התפתחו בבנק חילוקי דעות בדבר אופי המשטר המוניטרי הרצוי בישראל, והוא עבר למחלקה המוניטרית בכדי לקדם את נושא יעד האינפלציה.

פגשנו את עקיבא כדי לשמוע את דעותיו הנוגעות לסדר היום הכלכלי בימינו

״יש בכלכלה הרבה משתנים קונספטואלים שאנחנו מתקשים לאמוד – ציפיות, הכנסה פרמננטית, תוצר פוטנציאלי, אבטלה טבעית וכו'. הם תופסים מקום חזק בתיאוריות, אך אף אחד לא צפה אותם במישרין ולכן הם מאתגרים."

"המחקרים הראשונים שלי עסקו בעקומת הביקוש לכסף, כלומר ניסיתי להעריך מה כמות הכסף מהבנקים המרכזיים אשר תביא ליציבות מחירים ולייצוב הכלכלה. בפרק שש בספרו של יורם מישר "המקרו-כלכלה של ישראל", חשבו על זה במובן של כמות הכסף. אני ניסיתי להתייחס במחקרי לכימות המניעים הבסיסיים להחזקת כסף בדגש על מושג הנזילות, שהתגלה כפקטור חשוב בביקוש לכסף״.

"בעבר האמינו כי כסף הוא נכס מיוחד. קיינס ותלמידיו הקרובים כמו היקס אמרו שיש כסף ויש את כל שאר הנכסים וההתחייבויות הפיננסיות, מצרף שכונה "אג"ח". היו ויכוחים בין הקיינסיאנים למוניטריסטים לגבי מידת החשיבות של הכסף בתיק הכולל של נכסים והתחייבויות וכן התווכחו בשאלה האם המכפיל הקינסיאני יותר יציב ממהירות המחזור של הכסף וההשלכות שלו על הדרך העדיפה לנהל את המדיניות המאקרו-כלכלית. במונחים מודרנים יותר, הדיון עד למשבר הפיננסי הגדול התרכז בנושא החלקת  התצרוכת:  חלק ממשקי הבית רוצים ללוות וחלק להלוות, אבל כל משקי הבית רוצים להפריד את זרם התצרוכת מההכנסות בעזרת תיק נכסים והתחייבויות, ומבחינת ניסוח מודל מאקרו-כלכלי המטרה הבלעדית של תיק זה היא להחליק תצרוכת. ההנחה היא שאף משק בית לא רוצה שום נכס חוץ מתפקידו בהחלקת תצרוכת, ולכן כל מה שחשוב בתכונות הנכסים הן התשואה ותרומת הנכס לסיכון תיק הנכסים – נתונים המצביעים על יכולת התיק לאפשר החלקת התצרוכת. בעולם זה של המודלים האמפיריים במאקרו בהם משתמשים בנקים מרכזיים בגיבוש המדיניות המוניטרית אין בכלל התחשבות בבעיות בליבת התחום הפיננסי כגון מידע א-סימטרי (מלווה יודע יותר מהלווה אם הוא יחזיר את הכסף), בעיית הסוכן (האם ניתן לסמוך על הסוכן?), ועוד; יש התחשבות מוגבלת, אם בכלל, בתכונת הכסף כאמצעי תשלום.

אמנם מודלים אמפיריים מובילים במאקרו-כלכלה אינם כוללים התייחסות לבעיות מימון בסיסיות, אך במציאות בעיות אלו קיימות והן מקור לזעזועים חזקים במאקרו. "קיימים מחקרים מעבר לגישה הבסיסית שכן בוחנים את כל הבעיות שהזכרתי, אך עד לאחרונה המודלים המאקרו כלכליים האמפיריים, במיוחד אצל הרוב המכריע של אלו שבשימוש הבנקים מרכזיים, הוא רק החלק העוסק בהחלקת תצרוכת ולא בבעיות הליבה של המימון.

מה זו אותה הנזילות?

״כולם יודעים להגיד מה זה כשרואים את זה, אבל קשה להגדיר את זה. מדובר בתכונה של נכס. כלומר, האם אפשר לממש את הנכס במהירות ובמחיר סביר? הבעיה היא שאין הגדרה נוחה למושג "מהירות המכירה" או "למחיר סביר" ומשכך אין הגדרה טובה באמת לנזילות״.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s