מאת: מתן בר סלע, הילה אלאלוף, אליה יכין, אבישי גרין
פרופסור עמוס ויצטום, שמבלה את מירב זמנו בלונדון, שם הוא מלמד בבית הספר היוקרתי London School of Economics) LSE) מגיע לארץ, זו השנה השנייה, על מנת ללמד באוניברסיטה העברית. ויצטום, אשר מלמד בנוסף גם במוסקבה, סינגפור ובריסל, הוא דמות לא שגרתית במחלקה לכלכלה. הקורסים שהוא מלמד שונים מכל מה שתלמיד במחלקה רגיל להיתקל בו: משוואות ומספרים אינם מרכז העיסוק, והפנייה היא בעיקר למחשבה שמאחורי לימודי הכלכלה.
כבר בשמו של הקורס שויצטום מעביר לתלמידי תואר ראשון בעברית, 'כלכלה כתאוריה חברתית', נרמזת הזווית הייחודית, שלא לאמר ״הרדיקלית״, שהוא מביא למקצוע. ויצטום מציג בקורס תפיסה שאיננה מוכרת ושעומדת מחוץ למיינסטרים בכלכלה: הוא מציע לא רק גישת ניתוח כלכלית שונה, אלא דרך הסתכלות שונה על המקצוע עצמו. תפסנו את פרופסור ויצטום רגע לפני שהוא חזר ללונדון לשיחה על פרשנותו לתחום הכלכלה. גישתו של ויצטום כל-כך שונה מהמוכר, והשיחה איתו כה קולחת ומלאת פרטים, שהראיון בן השעה הוליד רצף של שלוש כתבות המסבירות כל אחת זוית שונה בפרשנותו המקורית. הראשונה לפניכם.
מה זה בעצם אומר כלכלה כתיאוריה חברתית?
"אענה בשאלה הפוכה: מהי כלכלה שאיננה תיאוריה חברתית?"
בכך מכוון ויצטום לניתוח הכלכלי המקובל, אשר לתפיסתו מבקש לנתק את הכלכלה מהקשר חברתי. "העיסוק היומיומי בכלכלה מתנהל כחלק בלתי נפרד מהקיום החברתי שלנו. ולכן צריך לשאול האם ניתן להצדיק את המחקר האקדמי בכלכלה כנושא נפרד ובלתי תלוי בצדדים האחרים של הקיום החברתי? לשם כך, צריך להראות שלתכנים כלכליים אין כל נגיעה או השפעה על אספקטים של הקיום החברתי ."
את שורש פרשנותו הלא-מסורתית של פרופסור ויצטום לכלכלה ניתן למצוא באופן מפתיע דווקא בהגותו של מי שנחשב אבי הכלכלה המודרנית, אדם סמית'. "התיאוריה הכלכלית המודרנית תולה את תורתה באדם סמית׳ כאביה, ומייחסים לו את הניתוק של כלכלה מהמערכות החברתיות וביסוסה של כלכלה כדיספלינה עצמאית". אלא שעל פי ויצטום, "אין דבר יותר רחוק מהאמת. אדם סמית׳ לא קיווה ולא אמר שהוא רוצה לנתק את הכלכלה מהמקצועות האחרים. סמית׳ התכוון לכתוב מסכת של שלושה ספרים המציגים שלושה מרכיבים בקיום החברתי: הכלכלה (The Wealth of Nations), התפתחותן של נורמות חברתיות ובכללן המוסר (The Theory of Moral Sentiments) ומשפט ומדינה, כאשר את ספרו האחרון הוא לא הספיק לכתוב. בשום שלב סמית׳ לא ניסה להפריד את הכלכלה משאר ההיבטים החברתיים מאחר והוא ראה בכל השלושה מרכיבים אינטגרליים של תיאוריה אחת הנמצאים באינטראקציה מתמדת זה עם זה".
לב השאלה שמטרידה את פרופסור ויצטום היא זו של הפרדת הכלכלה משאר מדעי החברה. על פניו, לא ברור מדוע מדובר בשאלה מהותית, שכן חקירה של מקצועות באופן נפרד איננו אומר בהכרח שהם מנותקים זה מזה. ויצטום מסביר שדיון זה לא התחיל אתמול: "אפשר, כמובן, להפריד את המקצוע מבחינה מתודולוגית, מתוך טענה כי כלכלה היא חלק ממסגרת של תאוריה חברתית רחבה, אבל עדיין ניתן ללמוד על תופעות בכלכלה באופן בדיד. שאלה זו עמדה בליבו של ויכוח מתודולוגי חריף במחצית השנייה של המאה ה-19 אשר במרכזו עמד ההוגה ג'ון סטיוארט מיל. בשעה שמיל הגן על העיקרון של הניתוח הבדיד של כלכלה הוא גם עמד על משמעות ההנחה שכל השאר קבוע, (ceteris paribus). כלומר, על פי מיל ניתן לדבר על האדם כהומו-אקונומיקוס, פרט רציונאלי הפועל מתוך אינטרס עצמי, אשר עומד בבסיס המודל הכלכלי, אבל חייבים להתייחס לתכנים של שאר המרכיבים שאותם אנחנו מקבעים. הניתוח הכלכלי הבדיד של שני פרטים שונים לא יהיה דומה אם המרכיבים האישיותיים שלהם שונים. בנוסף, צריך גם לקחת בחשבון השפעה הפוכה: תוצאות האינטראקציה הכלכלית תשפענה על מרכיבים באישיותו של היחיד' ומכאן שגם על התנהגותו (רעיון אשר מיל כינה Ethology). לדוגמא, מיל היה משוכנע שהתנהגותם של פרטים על פני זמן תהפוך ליותר ויותר שיתופית יחד עם התרחבות ההשכלה. המשמעות של חשיבה שכזו לשאלות כמו הגדרת הבעיה הכלכלית וצורת הארגון הכלכלית הן מרחיקות לכת".
"במילים אחרות, ניתן לומר שמאחר וכלכלנים הם חוקרים העוסקים בצד החומרי של החברה, שאלות חברתיות אחרות אינן צריכות לעניין אותם ואינן רלוונטיות לנושא חקירתם. 
כלומר, אפשר לעסוק בכלכלה – ביצירת עושר – בלי לעסוק כלל בשאלות של צדק, נאמנות, יושר, תרבות ואפילו אהבה. יתכן אולי שניתן לעשות זאת, אבל עדיין יהיה הבדל גדול בין ניתוח התנהגותו של האדם בקטגוריה אחת של חייו בהינתן תכנים שונים של הקטגוריות החברתיות האחרות. לדוגמא, מיזנתרופ ואוהב אנושות אלו שני אנשים שונים: אולי ניתן להפריד את הדרך שבה הם נוהגים לכלכל את עצמם משאר תכונות אופיים, אך האם ניתן לטעון שהמיזנתרופ והאדם אוהב האנושות יכלכלו את עצמם באותה הדרך? במילים אחרות, אולי אפשר לחלק את העולם החברתי למחלקות שונות, אבל זה לא אומר שכל מחלקה תהיה בלתי תלויה במחלקות האחרות. הכלכלה הניאו-קלאסית נבנתה על התזה שניתן להפריד את הניתוח, הטיפול וההבנה של ההתנהגות האנושית והאינטראקציה האנושית בכלכול חייהם החומריים – משאר הקטגוריות המשפיעות על חייהם".
הפרדה זו של תחום הכלכלה משאר מקצועות מדעי החברה עוררה עם השנים ביקורות רבות. פרופסור ויצטום מספר כי צמחה במקצוע תחושת אי-נחת הקשורה לכך שאנשים הרגישו שההבחנה הדיכוטומית בין האזורים השונים של הקיום החברתי היא קיצונית ולא סבירה. תחושה זו התחזקה בעשורים האחרונים בעקבות ממצאים מניסויי הכלכלה ההתנהגותית, דוגמאת ממצאים פורצי הדרך של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שזיכה אותם בפרס נובל בשנת 2002. ויצטום נוטה אמנם לפקפק באמינותה של המתדולוגיה של כלכלה ניסויית שכזו, אך מכיר בחשיבות שלה בהעלאת קושי משמעותי למודל הקיים: "כאשר התחילו לעשות ניסויים לכאורה מבוקרים במעבדות, ראו שהניבויים של מודל הפרט הסטנדרטי (כפי שהוא נתפש בתאוריה המודרנית) אינם מתממשים. בתגובה לכך, כלכלנים כיום מנסים להכיל את החריגות שעלו מהכלכלה הניסויית בתוך המודל הניאו-קלאסי הקיים".
אם כן, נעשים כיום ניסיונות להרחיב את המודל הכלכלי ולהפוך אותו ל'חברתי' יותר. אז האם אפשר להיות מרוצים? ממש לא, טוען ויצטום, ומבהיר שישנו הבדל מהותי בין שילוב הכלכלה במדעי החברה לבין הכפפת מדעי החברה לחשיבה הכלכלית. "בתפישה הקיימת, כלכלה ניטרלית ומתאימה לכל מסגרת חברתית. לפיכך, בהקשר של כלכלה ציבורית, ניתן לכאורה להתאים תוצאות כלכליות ליעדים חברתיים על ידי מעבר בין הקצאות יעילות, תוך כדי תשלום מסוים במונחי יעילות".
"ואולם ההנחה שיעדים חברתיים תואמים (אם לא כפופים) ליעדים כלכליים – שגויה ביסודה. אין שום סיבה להניח שיעילות היא שיקול בבחירה החברתית. יעילות נשענת על ניתוח תוצאתי וערכים חברתיים אינם בהכרח כאלה. יתרה מכך, האינטראקציה הכלכלית בין אנשים היא חלק אינטגרלי מהאינטראקציה החברתית שלהם. הכלכלה היא אמצעי להשגת יעדים חברתיים – הם אינם משניים ליעדים הכלכליים – ולכן יעדי הארגון הכלכלי מוגדרים על ידי ההקשר החברתי. אם אמנם הייתה הכלכלה ניטרלית מבחינה ערכית אזי אולי היה ניתן להפריד בינה ובין שאר מרכיבי הקיום החברתי אך מכיוון שאינה כזו, הכפפת הניתוח הכלכלי ליעדים חברתיים (שמן הסתם יהיו שונים בחברות שונות) מחייבת גישה חדשה לניתוח הכלכלי".
"אז מה עושים ברגע שמגלים שיש מחלקות אחרות במדעי בחברה שהן חשובות? קיימות שתי חלופות: לשאול כיצד התחומים השונים משפיעים על הניתוח הכלכלי, או להפך: לשאול כיצד הניתוח הכלכלי מסביר את המחלקות האחרות. האסכולה הניאו-קלאסית בחרה באופציה השנייה".
חלק ראשון זה של הראיון התמקד בהפרדה, המהותית כל-כך לדעתו של ויצטום, שהכלכלה העכשווית ביצעה בין הכלכלה לחברה. החלק הבא בראיון, שיפורסם בשבוע הבא, יפתח את ביקורתו של ויצטום על הפרדה זו: מדוע היא שגויה ומובילה לכשל לוגי בתאוריה הנאו-קלאסית עצמה? ומה בעצם ההבדל בין כלכלה מנותקת מהחברה לכלכלה כתאוריה חברתית?
פורום הסטודנטים לכלכלה בעברית 