מאת: הילה אלאלוף וטל סידו
אייל וינטר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם כלכלה התנהגותית, תורת המשחקים, תיאוריה מיקרו כלכלית, תמריצים בארגונים ומימון. בעברו שימש כראש החוג לכלכלה, וראש המרכז לחקר הרציונליות – שניהם באוניברסיטה העברית. לפני כשנתיים הוא הוציא את הספר "רגשות רציונליים", בו הוא תיאר את ההשלכות של מחקריו על חיי היום יום, ונוגע באינטראקציות בין אנשים, מיניות, זוגיות, השקעות, מימון ותחומים נוספים.
כשביקשנו ממנו לספר על מחקר שלו הוא החליט לשתף אותנו באחד המחקרים האחרונים שלו, שנעשה בשיתוף עם עינב הרט ושלמה ישראל, שניהם מכמון לחקר הרציונליות. בניסוי הם ניסו לבדוק את ההשפעה של ההורמון אוקסיטוצין[1], המכונה גם "הורמון האהבה", על התנהגות בני אדם בהקשרים חברתיים ובפרט על יחסי אמון בינם ובין אחרים. הוא מרחיב ומספר כי התפקיד האבולוציוני שלו ליצור את הקשר הראשוני בין אם לתינוק כדי לתמרץ אותה לטפל בו. בתהליך ההנקה היא מייצרת את ההורמון בכמויות גדולות והיא מעבירה אותו לתינוק תוך כדי, פעולה היוצרת גם את הקשר ההפוך. בניסויים שנערכו בשוויץ לפני כעשור, מצאו שההורמון משפיע על אמון בין אנשים. הם ביצעו סטים של משחק האמון[2] ומצאו כי השחקנים אשר קיבלו את ההורמון אוקסיטוצין נטו לתת יותר אמון בהשוואה לשחקנים שלא קיבלו את ההורמון. במחקר הם נתנו לנבדקים לצפות במשחק טלוויזיוני המבוסס על "Split or steal". בשלב הראשון של משחק זה, השחקנים שותפים לאותה מטרה והיא השגת סכום כסף גדול ככל האפשר על-ידי מענה משותף על שאלות טריוויה. בשלב האחרון, שהוא מעין וריאציה של דילמת האסיר[3], כאשר סכום הכסף בידם – כל אחד מהם בוחר האם לחלק או לגנוב את כל הסכום מבלי לדעת מה השני יעשה. יש להם 30 שניות לשוחח לפני שהם מקבלים החלטה, ובזמן זה, כל שחקן משכנע את השני לחלק. התוצאות הן כדלקמן: אם שניהם בוחרים לחלק הם מתחלקים בכסף, אם אחד מהם בוחר לחלק והשני לגנוב, הגנב לוקח את כל הסכום לעצמו, אם שניהם בוחרים לגנוב, איש מהם לא מקבל דבר.
במחקר הם נתנו לנבדקים לצפות בקטעים ולנחש מה השחקנים יחליטו, על פי רמזים שעלולים להעיד על ההחלטה שלהם. הבדיקה הראתה שלא מדובר בניחוש בלבד, אלא שקיימת יכולת מסוימת לזהות את כוונות השחקנים. נמצא כי הנבדקים שקיבלו את ההורמון נתנו תשובות פחות טובות. אחת הסיבות היא שהם קיבלו החלטה מהירה יותר, כלומר, לא רצו להתמקד בסוג הזה של המשימה. "התפקיד של ההורמון בייצור אמון משפיע על תפקוד המוח במובן שהוא אומר למוח 'אל תתעסקו בחשדנות', וזה קורה כאשר בני אדם לא נותנים אמון." הוא מסביר. "המערכת הקוגניטיבית אומרת לרגשית 'תעזבי את החשדנות'. התוצאות הללו נתנו לנו להבין טוב יותר למה אנשים מסוימים פגיעים יותר למניפולציות". הוא מציין בנוסף שנשים בהריון הן בעלות רמת אוקסיטוצין גבוהה יותר, ובאופן דומה גם זוגות מאוהבים. יתכן שהביטוי "אהבה עיוורת" קשור לעובדה שאוקסיטוצין יכול להטעות אותנו בהקשרים חברתיים.
לאחר ששאלנו את פרופסור וינטר על מחקריו, המשכנו לדבר על סדר היום הציבורי בכלכלת ישראל. וינטר מספר כי למרות שיש בישראל בעיות כלכליות רבות, זה מפתיע שמדינה בתנאי ביטחון כמו ישראל מצליחה לתפקד באופן מרשים מבחינה כלכלית שנים רבות. הבעיות שהוא מונה נוגעות לעוני המתגבר וליוקר המחייה. הצעירים מתמודדים כיום עם מחירים גבוהים של דירות ושל מוצרי צריכה, והם חשופים לפיתויים של העולם החיצוני – שם השכר גבוה יותר, והמחירים נמוכים יותר. הדרך, לטענת וינטר, לטפל בנושאים הללו היא בתחרותיות ובתמריצים שיש לתת לאזרחים כדי לייצר, להמציא ולפתח, באופן כזה שלא יפגע בצמיחה. "כשמשתמשים במדיניות של הגדלת הרווחה יש סכנה בפגיעת מערכת התמריצים ואפשר לעשות זאת בדרכים פחות הרסניות, שלא יפגעו בצמיחה". הוא טוען שאפשר לעשות זאת בשנים הקרובות, וזה תלוי במספר גורמים. אחד מהם הוא יכולת הממשלה והשרים המופקדים על המדיניות להיות חסינים בפני לחצים של קבוצות כוח, הכוללות בעלי הון וועדי עובדים גדולים במשק. ארגונים אלו מהווים לדעתו בעלי ההשפעה החזקה יותר על פוליטיקאים בשל הכוח האלקטוריאלי שלהם. הגורם השני שהוא מציין הוא הגורם הביטחוני – כל מאורע בתחום הביטחון, לטענתו, יכול להרחיק את היכולת של המדינה לנוע מבחינה כלכלית.
השאלה הבאה ששאלנו את וינטר נגעה ללימודי הכלכלה באוניברסיטה. הוא ציין שהוא מכיר את תכניות הלימודים של אוניברסיטאות אחרות בארץ וגם של אוניברסיטאות בעולם. הנושא הזה חשוב, והדיון עליו מוצדק לחלוטין, לדעתו. "מתוך נוסח הדברים שראיתי ושמעתי, המחאה המרכזית היא על כך שמלמדים את אותם המודלים עשרות שנים". הוא מסכים ואומר שתורת הכלכלה היררכית, והשווה אותה לגיאומטריה. "על מנת להבין משפטים מורכבים צריך להתחיל עם היסודות, ואז להתקדם. כדי להבין את המודלים חייבים ללמוד את הבסיס, אותו בסיס שהתהווה מזמן, ובמהלך השנים יש שינויים קטנים, אבל המודלים הבסיסים בעלי מעמד מיוחד בכלכלה וחייבים ללמוד אותם". אך בנוסף לכך, הוא טוען כי יש ללמד כבר בתחילת התואר נושאים שנוהגים ללמד בלימודים מתקדמים, על מנת שיהיו נגישים לסטודנטים. אחד מהנושאים שהוא דיבר עליהם הוא תחום המחקר שלו, כלכלה התנהגותית. בתחום זה החוקרים מנסים להסתכל בביקורתיות על מודלים שנדחקו לפינה, ומסביר כי רוב הסטודנטים שומעים על הנושא רק בתארים מתקדמים. "אין סיבה לא לחשוף את הסטודנטים לנושא כבר בשנה הראשונה שלהם בתואר. התחום הזה הוא תחום המחקר המתפתח בקצב המהיר ביותר כיום בכלכלה, כך שכל מאמץ מחקרי מקדם את התחום. זה בהחלט מסר שאפשר להעביר לסטודנטים בשלב הראשוני של לימודיהם". וינטר עצמו, יש לציין, החליט בשנה זו לשנות מעט את החומר הנלמד וקדיש חלק מהשיעורים בקורס "תורת המחירים ב'" לנושא.
דבר נוסף שהוא ציין הוא הגישור בין המודלים התיאורטיים והפירוש שלהם בחיים עצמם. הוא מוסיף שהסיבה העיקרית לדעתו שלימודי הכלכלה קשים יותר היא העובדה שבהרבה מחלקות אחרות סטודנטים מקבלים בעיקר ידע כמו תאריכים, מאורעות, סיבות וכדומה, ולא כלים לחשיבה. הוא משווה שיעור בכלכלה לשימוש בחדר כושר. "זאת הסיבה שהבחינות דורשות מאמץ מחשבתי ולא חזרה על הגדרות, צריך להשתמש במתקנים בחדר הכושר ולא רק לדעת איך הם פועלים בשביל להשיג את המטרה שלשמה הולכים לחדר כושר". לכן, הוא מציע כי יש להוסיף פתרון בעיות כלכליות קונקרטיות לתוכנית הלימודים, ושיש להשתמש בכישורים אותם מקבלים הסטודנטים על מנת להבין אותן טוב יותר. כלומר, לחבר את המציאות עם המודלים התיאורטיים. הוא מספר על פרויקט שהחל יחד עם משרד ראש הממשלה, שקיים באנגליה כבר שנים, ובו משתמשים בכלכלה התנהגותית על מנת לענות על שאלות ספציפיות במדיניות ציבורית. אחד התחומים שעליו הוא מספר הוא איכות הסביבה, בו המדינה רוצה לגרום לאנשים להשתמש פחות במכוניות שצורכות דלק מזהם, או לגרום לאזרחים להפריד סוגי זבל שונים. הוא עצמו קיבל פנייה מבית הספר קנדי בהרווארד, שמתעסק במדיניות ציבורית, על מנת לקבל סטודנטים שלהם שיפתחו קורס בו הם יפתחו כלים ויתנו פתרונות על בסיס הידע שלהם בכלכלה התנהגותית ומודלים אחרים של מימון וכדומה לבעיות שהוא הציג לנו. "סוג כזה של פעילות אקדמית מאוד חשוב, ואני מאמין שהיא תתגבר בשנים הבאות".
לסיום, כשביקשנו ממנו להמליץ על כתבה או מאמר לסטודנטים, הוא טען שמומלץ ללמוד או להסתכל על ספרים שעוסקים בכלכלה, כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה ומדעי החברה כבר בשלבים ההתחלתיים של תואר ראשון. "כדאי שסטודנטים יפתחו לעצמם ידע נרחב כבר בהתחלה ויחשפו לתחום נרחב יותר. אין הכוונה לספרי לימוד בכלכלה פורמליים וטכניים אלא דווקא ספרים פופולריים יותר מתחומים שונים של מדעי החברה כעיסוק לשעות הפנאי, בשעות הפנאי ולהיעזר בהם על מנת לגבש לעצמם מערכת העדפות לגביי לימודיהם בהמשך ולעיסוקם בתחום." בנוסף, ציין שכדאי לקבל את ההחלטות האלה על בסיס ידע רחב יותר והסתכלות גלובלית על מדעי החברה, ולא מתוך העיסוק היום יומי בלימודים השוטפים.
[1] אוקסיטוצין הוא הורמון המכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת חלב בזמן ההנקה, ובנוסף הוא מופרש אצל גברים ונשים בזמן האורגזמה.
[2] משחק האמון הוא משחק בו השחקנים מתחלקים לזוגות כאשר השחקן הראשון, המכונה "הדיקטטור" מחליט באופן חד צדדי כיצד לחלק סכום כסף מסוים בינו ובין השחקן השני, "המגיב", בהתאם לסכום כסף שהמגיב מחליט לתת קודם לכן, בתקווה לקבל חלק מאותו הסכום בחזרה.
[3] http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8
פורום הסטודנטים לכלכלה בעברית 