ראיון שלישי בסדרת המרצים והפרופסורים של האוניברסיטה העברית: והפעם ד"ר אסף פתיר

מאת: הילה אלאלוף ומתן בר סלע


איגוח משכנתאות ולימודי הכלכלה באוניברסיטה- 

בעוד הסטודנטים לתואר ראשון לומדים להזיז עקומות, הרי שהמרצים שלנו מפתחים מודלים, חוקרים השפעות ומאפיינים את המציאות המורכבת באמצעות אלמנטים כלכליים מזוויות מבט שונות. במסגרת פרויקט של פורום הסטודנטים לכלכלה באוניברסיטה העברית, החלטנו לערוך ראיונות עם המרצים שלנו, שאת מיטב זמנם מקדישים למחקר ולפיתוח ובטח יש להם מה להגיד על הלימודים, על המצב במדינה וכמה טיפים נוספים להבין את עולם הכלכלה.

ד"ר אסף פתיר חוקר מאקרו כלכלה, מדיניות מוניטארית ובנקאות. אל המסלול האקדמי הכלכלי הגיע בדרך לא קונבנציונלית, לאחר שסיים את תואר הדוקטורט בפיסיקה ממכון ויצמן. לקראת סוף התואר הבין שיש לו עניין רב במדעי החברה ולכן שינה כיוון אקדמי.319 "אני מתעניין בהשפעתה של המערכת הבנקאית על המאקרו כלכלה, כלומר- כיצד קבלת ההחלטות של הבנק משפיעה על החברה. לרוב, כשלאנשים יש רצון לחסוך הם מפקידים כסף בבנק או במוסד להשקעות. כלומר, החיסכון נעשה באמצעות מתווך פיננסי. המתווך הפיננסי פותר לחוסכים את הבעיות הכרוכות במציאת לווה ראוי תוך כדי שהוא מנטר נתונים ומקטין את רמת הסיכונים של הכסף. עבור שירות זה הוא גובה אחוז מסוים מהרווחים (בדומה למתווך דירות). ברם, האינטרסים של החוסכים ושל המתווכים לא בהכרח חופפים, ולכן לעובדה שחלק ניכר מההשקעות הכלכליות נעשות דרך מתווכים יש השפעות מאקרו-כלכליות מרחיקות לכת". אנו נוטים להתעלם במודלים כלכליים מהמתווך הפיננסי, אך יש לו חשיבות עצומה על תפקוד החברה והתעשייה כולה. "המחקר שלי עוסק בתיאוריה ובו אני ניזון מנתונים רבים ומעובדות מבוססות אמפירית, אך לא בכלים סטטיסטיים מורכבים. אני בונה מודלים שמטרתם לאסוף ארסנל של כלים שיכולים לעזור לנתח תופעות שונות לייעול הרגולציה על המערכת הבנקאית ובפרט חוקר איך איגוח משפיע על איכות המשכנתאות שבנקים מעניקים".

הקשר בין המשבר הכלכלי בארה"ב לאיגוח משכנתאות

על מנת להבין את מוקד העניין של מחקרו של פתיר, יש להכיר את אחד המרכיבים שהובילו למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב: אחת התיאוריות שהובילו לגידול בביקוש לנדל"ן נגרם כתוצאה מתהליך בו ה– Federal Reserve (הבנק הפדרלי והסמכות המוניטארית העליונה בארה"ב) הוריד את מחירי הריבית והשפיע בשתי דרכים על עליית הביקוש לדיור: ראשית, הורדת הריבית משמעותה כדאיות רבה יותר לרכישת דירה באמצעות משכנתא ושנית, הפקדה של כסף בבנק הפכה לפחות אטרקטיבית מאשר אפיקי ההשקעה בנדל"ן שיכולים להיות רווחיים יותר, מה גם שמחירם בשוק עלו. הדבר הוביל לצריכה פרטית הולכת וגואה שהזינה את הביקוש להלוואות וגרמה לבנקים לגייס כספים באמצעות קרנות פרטיות ואגרות חוב שהערובה שלהם היא מכירת ניירות ערך בשוק הפיננסי בארה"ב ומחוצה לה (איגוח משכנתאות).

אחד התקדימים לגיאות בהיצע המשכנתאות היה כשהתקבל באותם ימים בסנאט ובבית הנבחרים האמריקניים קריאה שאפשרה לחברות ממשלתיות כמו Fannie Mae ו-Freddie Mac להעניק הלוואות גם ללווים שכושר ההחזר שלהם מוטל בספק. הלוואות אלה, זכו לשם "משכנתאות סאב-פריים". העלייה החדה בשיעורי הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתאות גרמה לעליה בריבית למשכנתאות והדבר יצר "מחנק אשראי" שקידם את פשיטות הרגל של הגופים המעניקים הלוואות ולמחיקת מאות מיליארדי דולרים במאזני החברות הפיננסיות.

המחקר של פתיר- על איגוח משכנתאות

"באופן מסורתי, הציבור מפקיד את הונו בבנקים ואחת הדרכים של הבנקים להלוות בריבית את הכסף לציבור היא משכנתאות. החל משנות השמונים, כשני עשורים לפני המשבר הגדול של שנת 2008, הבנקים בארה"ב החלו לממן משכנתאות בשיטה שונה: על ידי מכירת ניירות ערך בשוק המגובים על ידי המשכנתאות שהבנק נתן. השיטה הזאת נקראת איגוח. הדבר הוביל בפועל לכך שהבנקים נתנו משכנתאות מסוכנות יותר ולכן לשיעור גבוה של פשיטות רגל בקרב המלווים שלקחו משכנתאות שאוגחו. התוצאה הובילה לתפיסה לפיה תהליך האיגוח יוצר תמריצים לבנק לתת משכנתאות פחות איכותיות. במחקר שלי אני מדגיש כי רמת המינוף (היחס בין ההון שהבנק מגייס ממכירת ניירות הערך להון העצמי שהבנק מסכן) של איגוח היא המשתנה אותו צריכה המדינה להגביל כדי שהאיגוח יהיה יעיל וחיוני ולא את תופעת האיגוח עצמו".

היכן המחקר בא ליידי יישום?

"אז לפני מספר שנים הובא בישראל לדיון "חוק האיגוח" אשר נמצא עדיין בשלבי טיוטה לחקיקה. המודלים שבניתי במחקר שלי תורמים ומשפיעים על קבלת ההחלטות; השורה התחתונה לפי דעתי היא שכל עוד מגבילים את רמת המינוף לאחד לעשר או לאחד לשמונה לא צריכה להיות בעיה עם הנפקת אגרות חוב מגובות במשכנתאות.

ולשאלת כלכלן עבודה- האם כדאי להעלות את שכר המינימום?

"על מנת להבין אם להשפעות של העלאת שכר מינימום יש תמורות חיוביות או שליליות צריך לערוך מחקר אמפירי. ולשאלה זו אין תשובה חד משמעית; יש מחקרים שטוענים שהתעסוקה יכולה לעלות ומחקרים מנוגדים טוענים שזה יקטין את שיעור המועסקים. בדרך כלל כשיש מדיניות שאנחנו לא יכולים להסיק את מה יהיה האפקט שלה, זה נותן אינדיקציה טובה לכך שישנם משתנים נוספים, שאיננו לוקחים בחשבון, שמשפיעים על התוצאה. אינני בקיא בהשפעות שכר מינימום במדינת ישראל, אבל באופן כללי, לקביעת שכר ריצפה (העלאת שכר המינימום) יש אפקט ישיר שגורם להפחתת כמות המועסקים: נוצר פער בין הביקוש וההיצע לעבודה כך שיש עובדים שמשתלם להעסיקם בשכר של חמשת אלפים ש"ח לחודש וכאלו שלא משתלם, והם לא יועסקו יותר. האפקט העקיף יגרום לעליה בכמות המועסקים: יתקיים מעבר של עודף בין המעסיקים לעובדים ואם הצריכה השולית של העובדים גבוהה, אז יתכן כי תתקיים עלייה בתעסוקה. בין שני האפקטים מתקיים מתח שלא ניתן להכריע לתוצאותיו בכלים תאורטיים.

לדעתי שכר המינימום בארץ נמוך ביחס לכלכלות מפותחות בעולם, אך יש להיזהר בהשוואה זו מכיוון שפריון העבודה בישראל גם הוא נמוך. לכן, המשתנה החסר, שאין לי נתונים לגביו ואותו צריך לבחון כדי להבין אם העלאת שכר המינימום בישראל תהא לה השלכות חיוביות או שליליות על שיעור התעסוקה הוא התפלגות הפריון. עם זאת, ליבי נוטה כן להעלות את שכר המינימום הקיים".

תואר ראשון בכלכלה- עם מה כדאי לשלב?

"כלכלה היא בעיקרה אוסף של שיטות וגישות למחקר של החברה. לדעתי לכל תואר במדעי החברה מפילוסופיה, סוציולוגיה, משפטים וכן הלאה יש Insights בממד כזה או אחר על החברה. כלכלן שמעוניין לעסוק בניתוח של החברה כדאי שישלב עם עוד חוג שמעניין אותו בכל תחום, זה יקנה לו כלים חשובים להמשך". כששאלנו לגבי אפשרות של קורס מבוא למדעי החברה בשנה א' כדי שלסטודנטים תהייה ראייה מקיפה בקשר שבין כלכלה למדעי החברה עונה פתיר "ראו, אני מאמין ב'העמקה' ולכן לדעתי סטודנטים צריכים ללמוד כלכלה ולהתמחות בחוג נוסף וזה בדיוק מה שהאוניברסיטה מקדמת. יחד עם זאת, קיימות תכניות מובנות כמו פילוסופיה-כלכלה ומדעי המדינה, שילוב עם מנהל עסקים  או מדעי המחשב".

לימודי הכלכלה באקדמיה, לשנות?

"בתור חבר סגל ומרצה באוניברסיטה, אתה כל הזמן חושב מה צריך ללמד ולמה. יצא לי לאחרונה לקרוא כתבת ביקורת של ISIPE (ארגון סטודנטים עולמי לכלכלה) על לימודי הכלכלה והמודל הניאו קלאסי. אז קודם כל, ראוי וחשוב לקיים דיאלוג ולעורר שיח על שכלול תכנית הלימודים, אך יחד עם זאת, התלונות שאנשים מפיצים באינטרנט על לימודי הכלכלה לא נכונות, ברורות ומדויקות בעיני. ראשית, בלימודי המאקרו כלכלה אנו לומדים ביקר את המודל הקיינסיאני וכמעט ולא נוגעים במודל הניאו-קלאסי עליו עיקר הביקורות הקיימות. ושנית, כשמדברים על כלכלה פלורליסטית צריך לבדוק את המחקר בתארים מתקדמים שבהם ישנו עיסוק נרחב של חוקרים עם תיאוריות חדשות שאני מקווה שכאשר יהיו מבוססים דיים ילומדו גם בתואר הראשון. אם אתם שואלים אותי, יש פחות פלורליזם בכלכלה ממה שהיה רצוי, אך יחד עם זאת, יש יותר ממה שאנשים שאינם מעורבים בעולם הכלכלה נוטים לחשוב".

ובכל זאת, מה לשים לב כשלומדים כלכלה שלא תואם למציאות?

תוצר וצמיחה הם שני מושגים בסיסיים שסטודנטים בכלכלה לומדים לחשב ולנתח בתואר ראשון. כשמדברים על תוצר, לרוב מדברים על תוצר מקומי גולמי (תמ"ג או GDP), המתאר את ערך כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה מסוימת (צריכה+ השקעות + עודף היצוא + הוצאות הממשלה). לפני שהחלו לאסוף נתונים במאגרי מידע ממוחשבים השתמשו בחישוב זה כמדד לאיכות החיים ולרווחה, ובו משתמשים עד היום. בהתייחס לסוגיית לימודי הכלכלה בתואר ראשון, מסביר פתיר, "ישנם פגמים רבים בשימוש במדד התמ"ג כמתאר רווחה (ראו בלוג דעת מיעוט ו- מבוא לכלכלה ג) כיוון שאינו משמש מדד של רווחה, אלא מדד של ייצור. למען האמת גם כמדד של ייצור הוא אינו מדויק, אך אני סבור שהוא מסביר במידה דיי טובה את המצב בעולם ובעיקר תורם לסטודנט להבין כיצד ניתן לנתח שווקים. אם בכל זאת רוצים לתאר מדד של רווחה במידה טובה יותר, לדעתי צריך לשים דגש נרחב יותר על אי-שוויון. מדוע לא עושים זאת כבר כיום- מכיוון שבניגוד לקורסים הקיימים והמבוססים לאורך שנים בחוג לכלכלה, המחקר של אי שוויון הוא יחסית חדש ואין מספיק ידע שניתן להתבסס עליו כדי ללמדו במידה מספקת כבר בתואר ראשון. גם סטודנט לתואר ראשון בפיזיקה לא לומד איך חלקיק שגילו לפני שנתיים. הכלכלה היא אכן תחום שיש לו קהל יעד רחב וישנה נטייה לרצות ללמוד  את מה שהתקשורת מניחה על סדר היום, אך ראוי וכדאי שסטודנט ילמד את הבסיס; אי אפשר ללמוד כשלי שוק לפני שסטודנטים יודעים איך נקבעים מחירים בשוק ואיך לנתח את שוק העבודה. "בכל אופן," מסכם פתיר, "אני מקווה שמחקר בעוד 20 שנה יבוסס כבר בנושא אי שוויון ויוכלו ללמד את זה ברמה גבוהה, אבל עד אז הדרך עוד ארוכה".

הציבור נוטה לחשוב שהכלכלה היא גישה ניאו-קלאסית ומבלבל בינה לבין הפוליטיקה הרפובליקנית. האוניברסיטה אולי צריכה להסביר יותר את ההבדלים לסטודנטים, אבל הציבור בעיקר ניזון מהתקשורת הכלכלית שלוקה בחסרים רבים, בשגיאות ומלאה בתובנות שאינן נכונות ואינן תואמות למציאות ולמחקר האקדמי.

מה כדאי להניח על סדר היום הציבורי:

"כשמתבוננים על "כלכלת ישראל" בעוד כמה עשרות שנים, לא ניתן להתעלם מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. – לדעתי, זו הסוגיה שיש לה את ההשפעה הגדולה ביותר על העתיד של ישראל, ובפרט על העתיד של כלכלת ישראל. מערכות פוליטיות בישראל מתעסקות כיום בנושאים כמו גיוס חרדים, שהם חשובים גם כן, אך שוליים באופן יחסי ".

פתיר ממליץ על ספרים למי שנשאר קצת זמן

"למי שאוהב פילוסופיה ורוצה להבין מהי כלכלה, אני ממליץ על הספר The Rhetoric Of Economics מאת Deirdre McCloskey. לאלו המעוניינים להבין לעומק את העולם המאקרו כלכלי, הספר House of Debt מאת  Atif Mian ו-  Amir Sufi’s, מתאר היטב את המשבר הכלכלי בארה"ב ובאופן אישי לדעתי זה אחד הספרים הטובים ביותר בשנים האחרונות.

זהו, מקווה שפיקטי יסלח לי".

 


לקריאה נוספת:

חוק האיגוח: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000668246

איגוח משכנתאות: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000954382

תוצר וצמיחה (דעת מיעוט)

כתבה על – House of debt

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s