ראיון ראשון בסדרת המרצים והפרופסורים של האוניברסיטה העברית: והפעם ד"ר אסף זוסמן

מאת: הילה אלאלוף ומתן בר סלע


בעוד הסטודנטים לתואר ראשון לומדים להזיז עקומות, הרי שהמרצים שלנו מפתחים מודלים, חוקרים השפעות ומאפיינים את המציאות המורכבת באמצעות אלמנטים כלכליים מזוויות מבט שונות. במסגרת פרויקט של פורום הסטודנטים לכלכלה באוניברסיטה העברית, החלטנו לערוך ראיונות עם המרצים שלנו, שאת מיטב זמנם מקדישים למחקר ולפיתוח ובטח יש להם מה להגיד על הלימודים, על המצב במדינה וכמה טיפים נוספים להבין את עולם הכלכלה.

פגשנו את ד”ר אסף זוסמן למד תואר ראשון ושני בכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ותואר דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת סטנפורד. לאחר שלימד באוניברסיטאות סטנפורד וקורנל בארה”ב, חזר זוסמן לאוניברסיטה העברית שם הוא חוקר ומרצה מאז 2007. רוב מחקריו עוסקים במדיניות ציבורית ובהשפעתם על הכלכלה.

Mickey-Alon-zos_l

קודם שנכנסנו, ציין זוסמן כי הוא נטל חלק מספר פעמים באירועים של פורום הסטודנטים לכלכלה, בין היתר באירוע רב-משתתפים שנערך מספר חודשים לאחר פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008 בו הוא ועוד מספר כלכלנים דנו בסיבות לפרוץ המשבר ובדרכים להתמודדות עמו. "היה זה אירוע גדול ומוצלח" אמר בתמיכה בפורום.

הטייה ואפלייה בבתי משפט בישראל

זוסמן ביצע מחקר יחד עם משה שעיו (מרצה וחבר סגל החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית) על הטיה ואפליה בבתי המשפט. הם חקרו את בתי המשפט לתביעות קטנות בארץ, עד 20-30 אלף ש"ח, בהן התביעות מוקצות באופן רנדומלי לשופטים – יהודים וערבים. הם רצו לבדוק האם פסיקות השופטים מוטות לטובת בני קבוצתם האתנית. לשם כך הם אספו את כל התיקים שנדונו בבתי המשפט בין 2000 ל-2004, שנות האינתיפאדה השנייה.

המחקר התמקד בתיקים בהם יהודי תובע ערבי או ההיפך. מדובר בכ-2000 תיקים מתוך כ-25,000 תיקים שנדונו בבתי המשפט. עוזרי מחקר עברו על התיקים וקטלגו פרטים רבים מתוכם. הניתוח הראה כי הסיכוי של תובע לזכות בתביעה גבוה בכ-18% כאשר השופט הוא בן קבוצתו האתנית ולא בן הקבוצה השנייה. כמו כן מצאו זוסמן ושעיו שההטיה של השופטים הייתה גדולה יותר כאשר היו פיגועים בסביבת בית המשפט בתקופה שקדמה לדיון בתיק.

מה הקשר לכלכלה?

המאמר התפרסם בכתב עת אקדמי מוביל בכלכלה. לפי טענת זוסמן זה מייצג מגמה של התרחבות תחומי העיסוק של כלכלנים לנושאים שבאופן מסורתי שייכים למדעי חברה אחרים כמו מדע המדינה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. לדעתו של זוסמן לכלכלנים יש כלים אנליטיים טובים המאפשרים לבצע מחקר איכותי במגוון גדול של תחומים. חלק ממחקריו אכן קשורים לשאלות המעסיקות חוקרים במדעי המדינה ובתחומים אחרים ולא עוסקים בכלכלה "טהורה".

זוסמן ממשיך ומספר כי הוא ושעיו בצעו מחקר המשך למחקר המדובר, בו הם בדקו האם הירידה בפיגועים בתקופה שאחרי סוף האינתיפאדה תרמה לירידה בהטייה של השופטים. ניתוח נתונים מהשנים 2010-2007 הצביע על כך שעוצמת ההטייה האתנית בבתי המשפט לא פחתה.

אז כן שכר מינימום או לא שכר מינימום?

כל הזמן בתקשורת מדברים על קיום שכר מינימום ואנחנו כבר התבלבלנו. זוסמן טוען כי על אף שזהו אינו תחום ההתמחות שלו, יש לו כמה תובנות בנושא; ניתוח בסיסי שאנו עושים בקורס מבוא לכלכלה מראה כי אלו המקבלים את שכר מינימום נהנים מעליית השכר, אך מצד שני העלייה בכמות העבודה המוצעת בשילוב עם הירידה בכמות המבוקשת עלולות להביא לעלייה באבטלה במשק. זוסמן מוסיף כי בניתוח מורכב יותר צריך לחשוב על שיקולים נוספים שחורגים מהמודל ולבחון את ההשפעות באופן אמפירי. "למיטב ידיעתי הממצאים בספרות האמפירית בשאלת ההשפעה של שכר המינימום על התעסוקה אינם חד משמעיים: חלק מהמחקרים מוצאים עלייה באבטלה אך אחרים אינם מוצאים השפעה שלילית מובהקת".

עוד מוסיף כי להתרשמותו יש בארץ בעיה גדולה באכיפת חוק שכר המינימום. לעובדה זו יכולות להיות השלכות על התוצאות של העלאת שכר המינימום, בפרט פגיעה יותר קטנה בתעסוקה.

"אמנם העלאת שכר המינימום עשויה לתרום להורדת אי השוויון בהכנסות במשק, אך נראה כי זו לא בהכרח הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו, בין היתר משום שכפי שצוין למעלה מדיניות זו עלולה לתרום ליצירת אבטלה, בעיקר בקרב השכבות החלשות". לטענתו של זוסמן קיימות שיטות אלטרנטיביות כגון מס הכנסה שלילי אשר מתמרץ יציאה לעבודה ועוזר באופן ממוקד לאלו הצריכים את העזרה. "אינני מומחה במס הכנסה שלילי, אך למיטב ידיעתי המחקר האמפירי תומך ביתרונות שיש לשיטה זו יחסית להעלאת שכר המינימום".

כאשר העלנו את נושא ההשוואה לשכר מינימום במדינות אירופה (שהוא במקרים רבים גבוה יותר מאשר בארץ), טוען זוסמן כי מסיבות שונות זו השוואה בעייתית. הוא טוען כי באופן כללי, בהנחה שמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון שיקולים של יעילות וצדק (מבחינת רמת השוויון), המטרה שלהם צריכה להיות להגדיל את רמת השוויון תוך פגיעה מינימלית ביעילות. אם שתי שיטות מגדילות את השוויון באותה המידה נרצה לבחור בשיטה היותר יעילה מבין השתיים.

ומה שצריך להיות מונח על סדר היום הציבורי

"ובכל זאת," אומר זוסמן "אמנם העלאת שכר המינימום והורדת אי השוויון במדינה (כמו גם סוגיות כלכליות אחרות כמו מחירי הדיור) הם נושאים חשובים, אך נושא אחר צריך להיות מונח על סדר היום הציבור במקום מרכזי – וזהו הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיחסים בין ישראל לשכנותיה. הסכסוך גובה מישראל לא רק מחיר פוליטי ומדיני כבד אלא גם מחיר כלכלי לא מבוטל. לפתרון של הסכסוך ונורמליזציה של היחסים בין ישראל ושכנותיה יש פוטנציאל גדול לשפר את מעמדה של המדינה ואת רווחתם הכלכלית של תושביה".

שיח כלכלי בתקשורת

"רמת השיח הכלכלי בארץ רדודה בצורה מפחידה". לטענתו חלק ממקבלי ההחלטות מאמצים הצעות מדיניות אשר כל מי שלקח את הקורס "מבוא לכלכלה" יכול להבין כי הן שגויות". לדוגמא, מציין זוסמן, חוק "מע"מ אפס" שהוצע ע"י שר האוצר לשעבר יאיר לפיד אינו הגיוני ואינו יתרום להפחתת מחירי הדירות. ביטול המס לחלק מהקונים רק תגדיל את הביקוש לדירות בישראל ולא תטפל בשורש הבעיה – היצע הדירות. בנוסף זוסמן מזכיר את הצעת "מע"מ אפס" למוצרי מזון שהועלתה על ידי ראש הממשלה נתניהו לקראת הבחירות – ומבהיר כי זהו חוק בעייתי מהרבה בחינות. לדעתו אם השיח הכלכלי בארץ היה ברמה גבוהה יותר, אנשים היו מבינים את החוקים הללו לעומק ומבינים את ההשלכות האמיתיות שלהם.

זוסמן מדגיש כי בהסתכלות ארוכת טווח ישנם עוד דברים רבים שצריכים להיות על סדר היום הציבורי כגון חינוך, בריאות, תשתיות, תחרותיות ועוד. בהקשר זה הוא אומר שחינוך איכותי הוא קריטי לצמיחה בטווח הארוך. הוא מסביר כי בתור אב לילדים בגילאי בית-ספר הוא רואה מקרוב את הכשלים במערכת החינוך. בהקשר זה הוא מציין כי, בין היתר, יש להקטין את גודל הכיתות ולשפר את רמת הלימוד בעיקר במתמטיקה, אנגלית ועברית.

אקדמיה וכלכלה

"המדינה לא עושה מספיק כדי לדאוג שאנשים משכילים לא יבחרו לעזוב אותה ולחיות מעבר לים, קיים תהליך בריחת מוחות מחריף". לא מעטים מקרב האוכלוסייה המשכילה בארץ יכולים לבחור האם להמשיך לחיות בה או לעבור למקומות אחרים כמו ארצות הברית ואירופה. החלטה זו תלויה כמובן בשיקולים משפחתיים וכלכליים, אבל גם באווירה הפוליטית. נקודה קריטית לדעתו של זוסמן הינה הצפי של הציבור ביחס לעתיד. לדעתו  חלק לא מבוטל באוכלוסייה פסימיים לגבי לעתיד. מצב כזה יכול לתרום לבריחת מוחות ולהפחית את המוטיבציה של מרצים ישראלים הנמצאים בחו"ל לחזור לארץ.

מבחינת רמת הלימודים באוניברסיטה אומר זוסמן כי התפקיד של הלימודים האקדמיים של מקצוע הכלכלה הוא להעניק לתלמידים סט של כלי ניתוח בסיסיים ולהרחיב את האופקים שלהם. "אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך מתוך ניסיון ההוראה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות בארצות הברית אני חושב שרמת לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית היא בהחלט גבוהה ואינה נופלת באופן ניכר אם בכלל מהרמה המקובלת באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית ובעלות נמוכה בהרבה. ממצא זה עדיין אינו אומר שאין לנו, בתור מרצים מה לשפר". זוסמן טוען כי היה מציע להפחית את מספר הנקודות הנלמדות במתמטיקה וסטטיסטיקה ואת הדגש המושם בקורסים על מודלים תאורטיים, ובמקביל להעלות את הדגש על נושאים פרקטיים ואמפיריים – כמו למשל ללמד מדוע פורצים משברים כלכליים. לדעתו צריך לשקול להפוך את הקורס "כלכלת ישראל" לקורס חובה. מצד שני צריך לזכור שהלימודים מוגבלים לסך של 60 נקודות.

כשלמד לתואר דוקטור באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית הייתה לו ביקורת דומה: לדעתו הלימודים הדגישו יותר מדי כלים מתמטיים וסטטיסטיים. בהקשר של הביקורת שעלתה בשנים האחרונות על תוכן לימודי הכלכלה בארץ ובעולם תגובתו הייתה "בסופו של דבר המרצים בכל מחלקה לכלכלה צריכים לשאול את עצמם האם הם עושים את הדבר הנכון, כלומר מלמדים את הדברים המרכזיים והחשובים". לדעתו במרבית המקומות שהוא מכיר המרצים שלמים עם עצמם מבחינה זו, אם כי לכל אחד יש העדפות לשינויים מסוימים בשוליים של השיעורים. לאחר הרהור מה, זוסמן נזכר במחקר שנעשה ע"י טל וולפסון, שהיה בעבר תלמיד באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' נתן זוסמן בנוגע ללימודי הכלכלה באוניברסיטה בשיתוף מכון ון-ליר כביקורת שהוצעה כבר בעבר על לימודי הכלכלה באוניברסיטה, בדגש על תואר בוגר.

"יש ללמד באוניברסיטאות את המיינסטרים של עולם הכלכלה כי תלמידים חייבים לרכוש ולהבין היטב כלי ניתוח בסיסיים במיקרו-כלכלה ובמקרו-כלכלה ואילו בהמשך התואר אפשר להוסיף כלים יותר מתוחכמים יותר". זוסמן מציין כי לדעתו מה שאנחנו כסטודנטים מקבלים בלימודי הכלכלה הוא זיקוק מתומצת של מאות שנים של חשיבה כלכלית אבל אין חשיבות רבה ללימודי ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית: "מה איכפת לי שאלפרד מרשל ולא מישהו אחר המציא את זה?!". ומבהיר כי הוא קורא הרבה מאוד טיעונים ודעות בספרים, במאמרים, בעיתונים ובבלוגים, מנסה להטמיע את הדברים בראש שלו, להחליט למה הוא מסכים ולמה לא, ולהעביר את המסרים החשובים לסטודנטים.

טיפים מזוסמן!

לסיום, זוסמן הציע רשימה קצרה של כמה עיתונים ובלוגים: בתור התחלה הוא הציע לקרוא עיתונות כלכלית: עיתונים כמו "דה מרקר" ובפרט כתבות מאת מירב ארלוזורוב, איתן אבריאל, גיא רולניק וסמי פרץ. על אף שאינו מסכים תמיד עם הכתוב, לטענתו הכתיבה היא ברמה גבוהה וביקורתית. כמו כן, למי שיכול הוא ממליץ לקרוא גם עיתונות מחו"ל כמו הניו-יורק טיימס והשבועון האקונומיסט. בנוסף, ממליץ לקרוא בלוגים לדוגמא של מנקיו (mankiw) , הבלוג הכלכלי של הניו יורק טיימס – UPSHOT (אך הוא עולה כסף), The Conversable Economist ו-פרוג'קט סינדיקייט בהם יש דברים ממש מעניינים ומרחיבי אופקים. זוסמן מדגיש כי הוא מבין שהלימודים עמוסים, אך שווה להרים את הראש לפעמים ולקרוא כתבות מעניינות ומרחיבות אופקים בנוסף לחומר הלימודים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s